רקע היסטורי: הבניין הוקם באמצע שנות ה-30 על ידי ארגון עובדי הבניה (לימים סולל בונה) בהזמנת הצבא הבריטי. הכוונה הייתה למסור את המבנה למופתי חאג’ אמין אל-חוסייני במקום מחנה שנלר שנתפס על ידי הבריטים. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 חזרו בהם הבריטים מכוונתם הראשונה וייעדו את המקום לבית ספר לקצינים. בתחילת מרץ 1948 פינו הבריטים את הבניין ולתוכו נכנס חסן סלאמה עם לוחמיו וקבע בו את מפקדתו.
פיצוץ מפקדת חסן סלאמה: הכוח יצא מ”קיבוץ עקיבא”[2] בליל כ”ה באדר ב’ תש”ח, ה-4/5 באפריל 1948. לאחר התמקמות החסימות הגיע הכוח לבניין. בכוח היו יחידת הפורצים בפיקודו של נעם לאונר, יחידת המבערים, ה”סבלים” שנשאו את חומר הנפץ והחבלנים. בכוח היה גם יעקב חודורוב מצויד בטומיגן.
בשעה 00.50 פתח הכוח באש לעבר הקומות העליונות מנשק קל ומרגמות. חוליית הפורצים פרצה את הגדר בטורפדו בנגלור ויחידת המבערים הסתערה לעבר קומת הקרקע, פרצה את דלת הכניסה. החבלנים הניחו את חומר הנפץ במהירות באולם באגף הצפוני. החבלנים סיימו את עבודתם במהירות, הפעילו את פתיל ההשהייה והכוח נסוג במהירות. בפיצוץ נהרס כל האגף הצפוני של הבניין.
מובא מוויקפדיה
Comments